באילו תנאים יקבל נישום מידע אודות נישומים אחרים? 

לאחרונה, הורה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לרשות המיסים לחשוף בפני נישום, ממנו נדרש חוב מס, מידע הנוגע לנישומים אחרים.

רשות המיסים טענה לחיסיון המידע, אך בית המשפט קבע כי בהתדיינות אזרחית הכלל הוא הגילוי והחריג הוא החיסיון, ובמקרה זה המידע שהתבקש עשוי להיות חיוני לביסוס תביעת הנישום.

 באותו המקרה, ביקש הנישום לקבל מידע על חברות שלפי טענת מנהל מע"מ, הוציאו לנישום חשבוניות פיקטיביות שהביאו להוצאת שומה.

 עובדות המקרה וטענות הצדדים:

ארבע חברות - אלכמאל למסחר ומתכות, לוגארט מערכות, מיטל אינדסטריאל וחמד המלך, מכרו מצברים משומשים לחברת הקורנס, העוסקת במיחזור גרוטאות.

 לאחר חקירה שהתבצעה ברשויות מע"מ, הוחלט שהחשבוניות שהוציאו החברות לחברת הקורנס היו פיקטיביות, אחד מבעלים החברות נעצר, ולכן נדרשה חברת הקורנס לשלם שומה בגין מס התשומות שקוזז על ידה קודם לכן.

בין היתר, התגלה כי אותן חברות התחמקו מתשלום מס בשיעורים ניכרים.

 חברת הקורנס הגישה השגה שנדחתה, ולכן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

 במסגרת ההליך בבית המשפט, דרשה חברת הקורנס כי רשות המיסים תמסור לידה מידע אודות אותן ארבע חברות, ובין היתר דו"חות תקופתיים שהגישו לרשויות, כתובתן, תאריכי פתיחתן וסגירתן של החברות, פרטי המייצגים של אותן חברות, ועוד.

 חברת הקורנס טענה כי רשות המיסים התרשלה בכך שכל המידע אודות אותן חברות היה בידה תקופה ארוכה, ולכן רשות המיסים יכולה הייתה להבחין כי בוצעה התחמקות ממס בשיעורים גבוהים, דבר שהיה צריך לעורר אצלה תמרור אזהרה, וטענה כי החומר המבוקש על ידה במסגרת ההליך נועד להוכחת טענות אלה.

 רשות המיסים סירבה להעביר את החומר וטענה כי מדובר במידע עסקי רגיש של ארבע החברות ולכן הינו כפוף לזכות החיסיון.

 פסיקת בית המשפט:

בית המשפט פסק כי במקרה זה, המידע שביקשה חברת הקורנס, אף שנוגע לנישומים אחרים, קשור קשר ישיר לשומה המנוהלת בבית המשפט.

 בית המשפט ציין כי השומה הוצאה בגין ניכויים שלא כדין של מס תשומות, הנובעים מחשבוניות פיקטיביות שהוציאו אותן חברות, ולכן הרלוונטיות של החומר לתיק זה הוכחה.

 בית המשפט חזר על ההלכה שנפסקה בתיק ד.נ.ד. [רע"א 291/99 ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מע"מ], שבה הוכרע כי זכות העיון של נישום במסמכים המוחזקים בידי רשות, ואשר היוו בסיס להחלטת הרשות, הינה זכות יסוד.

 לכן, דחה בית המשפט את טענת החיסיון, והורה לרשות המיסים להעביר את החומר לידי חברת הקורנס, תוך שהוא מותח ביקורת על עמדת רשות המיסים, באלו המילים:

 "קבלת עמדת המשיב (רשות המיסים-ג.נ.) משמעותה כי המבקשת (הנישומה-ג.נ.) תיאלץ לנהל התגוננותה כשעיניה מכוסות וידיה כבולות ובוודאי, שיש בכך ניצול ציני ולא ראוי של מאמר המחוקק, שלדעתי לא נועד לאפשר חיסיון במקרה מעין זה".

 [ע"מ (מחוזי באר-שבע) 16219-03-12 הקורנס מפעלי מתכת בע"מ נ' מדינת ישראל, השופטת נחמה נצר, החלטה מיום 7.10.12. ב"כ הצדדים- לנישום, חברת הקורנס- עו"ד י.קסטל. למדינה- עו"ד י.פנש מפרקליטות מחוז דרום-אזרחי].

 הערות:

זכות העיון במסמכים המוחזקים בידי רשות מינהלית ואשר שימשו כבסיס להחלטה, הינה אחת מזכויות היסוד.

 זכות העיון אף מהווה זכות מרכזית ביותר בהליכים פליליים. על פי הוראותיו של הדין הפלילי, כאשר מוגש כתב אישום, על רשויות התביעה לחשוף בפני הנאשם את כל חומר החקירה אשר עשוי, במישרין או בעקיפין להיות רלבנטי לעניינו, לעיתים, גם במחיר של פגיעה מסוימת בבטחון המדינה [בש"פ 4857/05 טלי פחימה נ' מדינת ישראל].

 יחד עם זאת, לא בכל מקרה ייענו בתי המשפט לבקשתם של בעלי דין לעיין בחומרים הקשורים לעניינם, גם כאשר מדובר בהליך פלילי. לדוגמא, במסגרתו של הליך פלילי אשר התנהל לפני כשנתיים בבית משפט השלום באשדוד כנגד יבואן קורקינטים, דחה בית המשפט את בקשתו של היבואן לעיין בחומרים אשר הין בידיה של רשות המכס באשר ליבואני קורקינטים אחרים הפועלים בישראל. היבואן, טען, כי הוא זקוק לחומרים אלו על מנת להוכיח כי רשויות המכס  נקטו כנגדו במדיניות של אכיפה בררנית ועל מנת לערער את אמינותם של חלק מעדי התביעה במשפטו. במקרה זה, דחה בית המשפט את הבקשה ולא התיר ליבואן לעיין בחומרים המבוקשים. [ת.פ. (אשדוד)48010-02-10, מדינת ישראל נ' בייר].

 בעבר הלא רחוק, התקבלה בקשה של יבואן לקבל בהליך אזרחי חומר רב המוחזק בידי הרשויות בנוגע ליבוא טובין [בש"א (י-ם) 1632/06 פרמה גורי נ' מדינת ישראל], אך ההחלטה צומצמה בבית המשפט העליון (רע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי], ונקבע בה בהסכמה כי הנישום יקבל מידע אודות סיווג מוצרים בידי יבואנים אחרים. במקרה נוסף, ביקש יבואן מידע אודות יבואנים אחרים אך בקשתו נדחתה [ת.א. (שלום ראשל"צ) 1907/09 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ] תוך שהועדפה זכות החיסיון.

 אנו מניחים כי במקרה הנוכחי בתיק קורנס העדיף בית המשפט את זכות הנישום לקבל את המידע ודחה את טענת החיסיון, משום שהוכח בשלב הלכאורי כי אותו מידע קשור קשר הדוק, על פי הטענה, לסיבה להוצאת השומה.